איך משפיע משבר הקורונה על ילדים צעירים?

משבר הקורונה שפרץ לחיינו בסוף שנת 2019 שינה את האנושות כולה מקצה לקצה בלי צל של ספק. מעבר לכללים המחמירים בכלל מדינות העולם, המשבר הכלכלי שפרץ במדינות רבות וכמובן מצב התחלואה שמעסיק רבים, המשבר הזה גם גרם למצבים מאתגרים נפשיים לחלקים רבים באוכלוסייה. ומבין כל מי שסבל מבחינה נפשית מהמצב, ישנו ציבור אחד החשוף לסכנות יותר מכולם וזהו כמובן ציבור הילדים בישראל ולמעשה בעולם כולו. אם גם לכם יש ילדים, ובעצם גם אם לא, חשוב לדעת איך המשבר הזה השפיע על ילדים כדי לזהות סימנים מקדימים למצוקה נפשית. הנה כמה נקודות שיתנו לכם מושג ראשוני.

חרדה

חרדה הוא מצב נפשי נפוץ למדי ממנו סובלים אחוזים גבוהים מכלל האוכלוסייה. במצב הזה, מחשבות מטרידות ופחדים קיצוניים מלווים את מי שסובל מכך באופן יומיומי ומפריעים לתפקוד נורמלי בסיטואציות שונות. מידע בנושא חרדה אצל ילדים באתר "איך גדלת" מצביע על כך כי ככל שהגיל יורד, כך קשה יותר לווסת באופן עצמאי תחושות של חרדה ולהבחין בין פחדים עם אחיזה במציאות לכאלו שאין להם סיכוי להתממש. לכן חשוב לזהות מצברים כאלו בהתאם ולהגיש סיוע לילדים. 

ניתוק חברתי

האדם הוא כמובן יצור חברתי והקשרים שלנו עם אחרים הם חלק בסיסי וחשוב בזהות של כל אחד מאיתנו. הדבר הזה מתחיל כמובן בגיל צעיר ומסגרות כמו גנים ובית ספר מאפשרות לילדים לתרגל את זה. במשבר הקורונה, ילדים רבים מצאו עצמם מרוחקים מחברים ואנשים אחרים במשך חודשים ארוכים, מה שגרם לרבים לנסיגה של ממש ביכולות חברתיות.

דיכאון

במיוחד אצל ילדים עם נטייה גנטית מולדת, שינויים סביבתיים מרחיקי לכת כל כך כמו הריחוק והחרדה שיצר משבר הקורונה, הם קטליזטור לדיכאון שעשוי להפוך עם הזמן אף לדיכאון קליני.

לסיכום חשוב לשים לב, בין אם אתם בעצמכם הורים לילדים או שאתם מכירים הורים כאלה, לכל שינוי במצב הרוח או בהתנהגות של הילד. גילוי מוקדם של מצוקה נפשית עשוי לחסוך הרבה עוגמת נפש לילדים ואפילו להציל אותם במקרים מסוימים.