שיבושי היגוי

שיבושי היגוי הינם תופעה נפוצה ושכיחה, בהם מתקיימת הגייה משובשת לא תקינה של צליל או מספר צלילים מתוך מגוון נרחב של הצלילים בשפה העברית. בעיית שיבושי היגוי אצל ילדים צעירים באה לידי ביטוי באופן ששפה מתפתחת באופן הדרגתי לאורך שנות הילדות. בכל גיל וגיל נרכשים מספר מסוים של צלילים. למשל, בגיל חמש אנו מצפים מילד שיהגה את הצליל ת' וכן ל', בגיל חמש וחצי אנו מצפים שהילד יהגה נכון את הצליל ר' וכן ק'. נהוג להגדיר עבור כל הצלילים של השפה גיל של רכישה, שהינו הגיל שבו כתשעים אחוז מהילדים שזוהי להם שפת אם השפה העברית, הוגים את הצלילים בצורה מיטבית. הגיה של צליל מסוים בגיל ספציפי תוגדר כהגיה משובשת רק לאחר שהילד עבר את גיל הרכישה של אותו צליל ואותו ילד אינו הוגה את הצליל בצורה נכונה. ילדים שמדברים באופן לא ברור עם שיבושי היגוי, מופנים אל קלינאית תקשורת, על מנת שזו תאבחן את שיבושי הדיבור שנמצאו אצלם. קלינאית תקשורת בודקת באבחון עם הילד כל אחד מהצלילים של השפה, בכל אחד מהמצבים בהם הצליל יכול להופיע, הווה אומר – באמצע מלה, בתחילת המלה או בסוף המלה, בסיום האבחון יש לקלינאית התקשורת תמונה מלאה של מערכת הצלילים אצל הילד המאובחן – אלו צלילים הילד הוגה כמצופה, ובאילו צלילים הילד מפגין שיבושי היגוי.

סוגים של שיבושי היגוי –

1. הגיה בלתי מדויקת של צליל – הילד עשוי להגות צליל באופן בלתי מדויק, כך שהצליל מקבל גוון משובש. כמו למשל במקרה שילד משבש את צלילי השורקות, אזי בעת הפקה לא מדויקת של הצליל ס' כאשר חוד הלשון מבצבץ מבין השיניים הצליל של ס' יישמע קטוע ואף ילדותי.
2. השמטה של צליל – ילד עשוי לבצע השמטה של צליל מסוים באופן של השמטה של צליל, הווה אומר – הוא יהגה את המלה ללא הצליל אשר בהגייתו הינו מתקשה. למשל – במקרה והילד משמיט את הצליל ק', אזי במקום להגות נכון את המלה קרוב, הוא ישמיט את הצליל ק' ויהגה את המלה כ- ארוב.
3. השמטה או החלפה של קבוצת צלילים – ילד עשוי להתקשות בהפקה של קבוצה שלמה של צלילים במידה שאינו מצליח לבצע את מאפיין ההגייה של קבוצת הצלילים. כמו למשל – כאשר ילד לא מצליח לנתב זרם אוויר לאורך חלל הפה בין החיך לבין הלשון, הוא יתקשה בהפקה של קבוצת הצלילים החוככים כגון – ז', ס', ש', ח', ובעקבות כך הילד ישמיט את הצלילים האלו או יהגה במקומם צלילים מקבוצה בעלת מאפיין הגייה אחר.