דניאל דודזון – טיפול בטראומה ללא כדורים: כל מה שחייבים לדעת לפני שפותחים הכל

אז קצת עליי

נעים מאוד, אני דניאל דודזון. בעשור האחרון הייתי בין המובילים בעולם בתחום ה-NLP. כן, כתבתי "בין המובילים בעולם".
במהלך 7 שנים הגיעו לסדנאות שלי מעל 30,000 איש כדי לחוות את תרגילי ה-NLP השונים שיש לי להציע. אלפי אנשים רכשו אצלי קורסים וסדנאות, כולל קורסים לשיטות טיפול בטראומה.

עם זאת, אני חייב לציין שאני לא רופא, אני לא פסיכיאטר, ואין לי שום הכשרה רפואית. לכן, יש לקחת את הדברים שכתובים כאן בערבון מוגבל ולא לראות בהם כהמלצה רפואית. בנוסף, אני ממליץ בחום להתייעץ עם פסיכיאטרים בעלי ראש פתוח ואפילו להפנות אותם למאמר הזה כדי לקבל חוות דעת מקצועית.

חשוב לציין, ששום דבר כאן לא מבטיח ריפוי מטראומה. יש אנשים רבים שמעידים שהטיפולים השונים הצליחו לרפא אותם, אך אין שום "מתכון קסם" שאם תשתמשו בו, הוא יהיה כמו תרופת פלא שתפתור אתכם מהטראומה.

כל התוכן שנכתב במאמר הזה מבוסס על ידע שרכשתי בקורסי NLP ישירות מד"ר ריצ'רד בנדלר, שהמציא את שיטת ה-NLP, וכן על ידע מקצועי שנרכש מסדנאות וקורסים של טוני רובינס.
במהלך 12 השנים האחרונות טסתי ללימודים בלונדון 12 פעמים, כאשר במקרים מסוימים טסתי במיוחד לקורסים המתמקדים בטיפול בטראומה.
בנוסף, חלק גדול מהידע שאעביר כאן מבוסס על עבודה עם מאות מקרי טראומה שהגיעו אליי לסדנאות ולקליניקות השונות.

מהי טראומה וכיצד היא משפיעה על האדם?

טראומה היא תגובה רגשית ופיזיולוגית לאירוע מסכן חיים או לאירוע שנתפס כמסוכן מאוד.
ניתן לסווג את סוגי הטראומות לכמה קטגוריות עיקריות:

טראומה חד-פעמית (Acute Trauma)

נגרמת מאירוע פתאומי כמו תאונת דרכים, תקיפה, אסון טבע או אירוע מלחמתי.
הגוף והנפש מגיבים בעוצמה, אך לעיתים ההתאוששות מהירה יחסית עם טיפול מתאים.

טראומה מורכבת (Complex Trauma)

נגרמת מחשיפה ממושכת לאירועים טראומטיים כמו התעללות בילדות, אלימות במשפחה או שבוי מלחמה.
טראומה זו משפיעה עמוקות על זהות האדם, מערכות יחסים ותפקוד רגשי.

טראומה התפתחותית (Developmental Trauma)

מתרחשת בגיל צעיר, בדרך כלל כאשר ההתקשרות להורים אינה בטוחה עקב הזנחה, אלימות או סביבה לא יציבה.
היא יכולה להוביל לקשיים רגשיים, חרדות ובעיות במערכות יחסים לאורך החיים.

טראומה משנית (Secondary Trauma)

מתפתחת כאשר אדם חווה טראומה דרך סיפורים או חשיפה ממושכת לכאב של אחרים, כמו מטפלים, כוחות הצלה או עיתונאים.
עלולה לגרום לתסמינים דומים לפוסט-טראומה גם ללא חוויית האירוע עצמו.

פוסט-טראומה (PTSD – Post-Traumatic Stress Disorder)

הפרעה נפשית שמתפתחת לאחר חוויה טראומטית, עם סימפטומים כמו פלאשבקים, חרדות קשות, הימנעות מטריגרים ותחושת ניתוק מהמציאות.
עשויה להימשך שנים ללא טיפול מתאים.

טראומה קולקטיבית (Collective Trauma)

מתרחשת כאשר קבוצה שלמה חווה טראומה משותפת, כמו מלחמות, ג'נוסייד, טרור או מגיפות.
היא משאירה חותם תרבותי ודורי, המשפיע על דורות קדימה.

טראומה מוסדית (Institutional Trauma)

נוצרת כתוצאה מאלימות, ניצול או דיכוי על ידי מוסדות כמו צבא, כלא, מערכות רפואיות או חינוכיות.
עלולה לערער את אמון האדם בחברה ובסמכות.

טראומה בין-דורית (Intergenerational Trauma)

מועברת מדור לדור דרך דפוסים משפחתיים, גנטיקה וחוויות חיים.
נפוצה בקרב צאצאי ניצולי שואה, פליטים או משפחות עם היסטוריה של אלימות.

טראומה רפואית (Medical Trauma)

מתרחשת בעקבות חוויות רפואיות קשות כמו מחלות כרוניות, ניתוחים טראומטיים או אשפוזים ממושכים.
עלולה לגרום לחרדה ופחד מרופאים או טיפולים רפואיים עתידיים.

טראומה סביבתית (Environmental Trauma)

נגרמת כתוצאה משינויים סביבתיים קיצוניים כמו משבר האקלים, אסונות טבע או זיהום מתמשך.
אנשים שחיים באזורי אסון מתמודדים עם השפעות פסיכולוגיות ופיזיות ארוכות טווח.

לכל סוג טראומה יש השלכות ייחודיות, אך עם טיפול מתאים ניתן להפחית את השפעותיה ולשקם את תחושת הביטחון והשליטה בחיים.

איך אפשר להפחית תסמיני טראומה באמצעות NLP?

הדבר העיקרי שאני הולך להתמקד עליו במאמר הזה הוא איך ניתן להפחית תסמיני טראומה של אירוע או זיכרון קשה בצורה אפקטיבית, באמצעות שימוש נכון ב-NLP.
במקרים מסוימים ניתן אף לנהל חיים נורמטיביים מבלי שהטראומה תתעורר ותשבש את החיים בצורה דרמטית.

זום אין – זום אאוט

בזום אין לאירוע הטראומטי יש התחלה, אמצע וסוף.
בדרך כלל, הדבר שהכי זכור בטראומה הוא האמצע, אך לא תמיד.
הסיבה שהטראומה אינה עוד זיכרון רגיל היא עוצמת הרגשות האדירה שנוצרה בזמן שהטראומה קרתה.

רגשות כמו חוסר אונים, בלבול ותסכול מקבלים מימד גדול יותר, חדש יותר וחזק יותר, מה שגורם לזיכרון להפוך למשהו משמעותי במערכת הזיכרונות של האדם.
תת-המודע קולט את החוויה המסוכנת ונותן לה מקום מרכזי, מה שמוביל ליצירת מערכת הגנה חדשה כדי למנוע חוויות דומות בעתיד.

אז הנה נקודת המבט של ה-NLP: זום אין – זום אאוט

בזום אין לאירוע הטראומטי יש התחלה, אמצע וסוף.
בדרך כלל, הדבר שהכי זכור בטראומה הוא האמצע, אבל לא תמיד.

הסיבה שהטראומה אינה עוד זיכרון רגיל היא עוצמת הרגשות האדירה שנוצרה בזמן שהטראומה קרתה.

רגשות כמו חוסר אונים, בלבול, תסכול ואחרים מקבלים מימד גדול יותר, חדש יותר וחזק יותר, מה שגורם לזיכרון להפוך למשהו משמעותי במערכת הזיכרונות של האדם.

תת-המודע קולט את החוויה המסוכנת ונותן לה מקום מרכזי.
תוך כדי הטראומה, תת-המודע כבר מתחיל "ארגון מחדש" של האמונות, המחשבות והתפיסות של הקורבן, ומייצר סוג של מערכת הגנה חדשה בכדי שהטראומה לא תחזור, או כדי שההתמודדות עם אירועי חיים קשים תהיה קלה יותר.

בפועל – תת-המודע מייצר מנגנוני הגנה שרק יוצרים הרס בטווח הארוך, והמסקנות שמתקבלות בשעת המשבר גורמות לתקיעויות קשות בחיים.

המסקנות הנפוצות שתת-המודע מקבל בשעת טראומה

• "אני לבד"
• "אי אפשר לסמוך על אף אחד"
• "אני חלש"
• "אני לא מספיק טוב / חזק"
• "אני לא אהוב, אחרת זה לא היה קורה"

לעיתים קרובות, יש מסקנות עם השלכה ישירה על אותו תחום בו קרתה הטראומה:

• "כסף זה שורש כל הרע"
• "כל הנשים זונות"
• "כל הגברים אנסים"
• "הכביש מלא ברוצחים"

חשוב לציין שאותן מסקנות הופכות לאמונות מגבילות, שמובילות את האדם בהמשך חייו.

הבעיה בזום אאוט: לפעמים תת-המודע חושב שהאירוע עדיין מתרחש

וזה הדבר הכי מרתק בכל הקשור לטיפול בטראומה!
מה זה אומר?
שתת-המודע, במידה מסוימת, חושב שהטראומה עדיין מתרחשת!

כאילו יש חלק במוח שטריגרים מסוימים מפעילים אותו, ואותו חלק פשוט מחליט שהטראומה מתרחשת שוב באותו רגע ויוצר תגובה פיזיולוגית מיידית!

זו הסיבה העיקרית שצריך לטפל בטראומה מאוד בעדינות ובזהירות.
לחיצה על הכפתור הלא נכון עלולה לגרום להצפה מיידית של הטראומה, ולגרום לסבל רב אצל המטופל.

הסיבה שזה קורה היא שמנגנון ההישרדות מופעל, ומאחר ואינו יודע להבדיל בין מציאות לדמיון, הטריגר הכי קטן מספיק לו כדי לאותת על סכנה ממשית, גם אם ברמת המציאות אין שום קשר בין הסיטואציה לבין סכנה אמיתית.

אז מה עושים? איך מפחיתים תסמיני טראומה?

מטרת העל של הטיפול

המטרה של דניאל דודזון היא להפחית בצורה משמעותית ואף להעלים את התסמינים שהזיכרון הטראומטי יצר, גם אם מדובר בזיכרון הרסני מאוד.

במילים אחרות – לגרום לטראומה לא לשלוט יותר על החיים.

אז מה התוצאה שאנחנו רוצים לכוון אליה?

1. ברמת המיקרו

ליצור תהליך שיעשה שינוי תפיסות ואמונות בכל הקשור לאירוע.
למעשה, "לשכנע" את תת-המודע שהעובדה שהאירוע קרה לא אומרת ש"אני לבד" או ש**"אנשים מסוכנים"**, או כל אמונה שלילית שיושבת שם מאחורה.

הדרך לעשות את זה עובדת על 3 מערכות שונות:

1. המערכת הרגשית
2. המערכת המנטלית
3. המערכת הפיזית

המערכת הרגשית

באמצעות תרגילי NLP שונים, ניתן להפחית את העוצמה הרגשית שהזיכרון מחזיק, וליצור סוג של השלמה עם זה שהמקרה קרה בעבר, אך אין צורך להשליך את הרגש אל ההווה או העתיד.

הדרך הכי טובה לעשות זאת היא להעצים בצורה מאוד חזקה רגשות חיוביים כמו:

• חמלה
• סליחה
• אמונה עצמית
• משמעות

לאפשר למטופל להרגיש את הרגשות האלה בעוצמה גבוהה, ובעזרת כלים של דמיון מודרך ו-NLP, לנתב את הרגש השלילי שהטראומה יוצרת אל כיוון הרגשות החיוביים.

המערכת המנטלית

איך מחליפים אמונות מגבילות? במיוחד אמונות שנוצרו בשעת משבר קשה?
התשובה: על ידי העצמה חזקה של זיכרונות חיוביים שיש למטופל.

תהליך זה כולל:

1. שינוי אמונות מגבילות.
2. יצירת זיכרון חדש, שבו ה"אני" העוצמתי מההווה פוגש את הילד שהיה שם בטראומה ומסביר לו מה הולך לקרות.
3. השתלת אמונות חדשות ומעצימות.

המערכת הפיזית

הרבה מאוד אנשים מרגישים שהטראומה יושבת באזור מסוים בגוף.

לכן, מטפלי NLP שמבינים זאת ישלבו תרגילי מיינדפולנס או תרגילי נשימה כדי לשחרר את הטראומה מהגוף.

טכניקה מאוד מוכרת לשחרור טראומות מהגוף היא ריברסינג (Rebirthing), כלומר "לידה מחדש".

חשוב לדעת: טכניקה זו עוצמתית מאוד, אבל בתפיסתי האישית, לא מומלץ לעשות ריברסינג לפני שעובדים על המערכות הרגשית והמנטלית.

2. ברמת המאקרו

המטרה ברורה וחד-משמעית:

✔ לשכנע את תת-המודע שהאירוע נגמר.
✔ להקטין את התמונה של הטראומה כך שתהפוך לעוד דף בספריית הזיכרונות.
✔ ליצור הפחתה דרמטית של תסמיני הטראומה.

סיכום

טראומה היא חוויה עוצמתית שיכולה לשנות לחלוטין את הדרך שבה אדם תופס את עצמו ואת העולם סביבו. היא לא נשארת רק בזיכרון, אלא משפיעה גם על הרגשות, המחשבות והתחושות הפיזיות של האדם. פעמים רבות, תת-המודע אינו מזהה שהאירוע הסתיים, ולכן התגובה הרגשית והפיזית חוזרת שוב ושוב.

באמצעות כלים מעולם ה-NLP, ניתן להפחית את עוצמת התסמינים ואף להשתחרר מהשפעת הטראומה. הטיפול פועל בשלושה מישורים: הרגשי, המנטלי והפיזי, וכולל תהליכים של שינוי אמונות מגבילות, שחרור רגשי ויצירת מסגור חדש לזיכרון הטראומטי.

שיטות כמו דמיון מודרך, ריברסינג, וטראומה פרוסס מאפשרות לעבד מחדש את הזיכרון כך שהוא כבר לא יפעיל תגובות חזקות כמו חרדה ופחד. המטרה המרכזית היא לשכנע את תת-המודע שהאירוע נגמר, ולגרום לו להיות עוד דף בספריית הזיכרונות במקום להיות מקור לסבל מתמשך.

חשוב להבין שטראומה היא חלק מהמסע של כל אדם, והיא יכולה גם לחזק אותנו, לבנות חוסן נפשי וללמד אותנו שיעורים משמעותיים לחיים. הדחקה או מחיקה של הטראומה אינן פתרון, אך עיבוד נכון שלה יכול להוביל להקלה משמעותית ואף להחזרת השליטה על החיים.

לסיום, טיפול בטראומה דורש רגישות, דיוק ומקצועיות, ולכן חשוב לבחור במטפל NLP בעל התמחות בטראומה. עם הכלים הנכונים, כל אחד יכול להשתחרר מהעבר וליצור לעצמו עתיד טוב יותר, עם פחות פחדים ויותר חופש פנימי.