ביופסיה לאבחון סרטן השד

הליך הביופסיה לאבחון סרטן השד מתבצעת כאשר קיים חשד לגידול ממאיר בתוך בבלוטות או צינוריות החלב בתוך השד. בדיקת ביופסיה נחשבת לאמינה ביותר בין שלל הבדיקות לאיתור הסרטן ומשמשת לרוב בתור האישור הסופי להימצאות הסרטן. חשוב לציין שב-80 אחוז  מהמקרים, התוצאות של ביופסיית השד הינן שליליות, כלומר הגוש שנמצא בתאי השד הינו מסוג ציסטה ואינו ממאיר.  

ביופסיה לאבחון סרטן השד: המידע שמתקבל בעקבות הבדיקה

הבדיקה נעשית לאחר ביצוע בדיקות מקדימות, הכוללות בדרך כלל בדיקה ידנית על ידי הרופא, ממוגרפיה ו/או אולטרסאונד, בהן נמצא ברקמת השד גוש מחשיד. המטרה של ביופסיה הינה לאסוף מידע עבור הגוש ולאפשר לרופא לבחור בסוג הטיפול המועדף. ברוב המקרים, הבדיקה מאפשרת לרופאים לקבוע האם המקור של הגוש הינו שפיר או סרטני. כאמור , גידולים שפירים נפוצים מאוד ולעיתים אינם נדרשים טיפול רפואי. , אם הגידול אכן סרטני, ביופסיה תחשוף מידע נוסף עבורו, כגון: באיזה שלב נמצא הגידול , האם קיים בו פוטנציאל לשלוח גרורות, מה דירוגו, גודלו וצורתו.

ביופסיה לאבחון סרטן השד: פיענוח תוצאות הבדיקה

על סמך תוצאות הבדיקה, יקבע הרופא האם הגוש המחשיד שייך לסוג הלא פולשני (שאינו מפתח גרורות) או לחלופין, לגידול פולשני אשר יכול (או כבר החל) להתפשט לאיברים הסמוכים. גידולים לא פולשניים הם אלה שעדיין לא חדרו אל הרקמה השומנית של השד ולא יכולים לשלוח גרורות. לעיתים קוראים הרופאים לממצאים של גידולים לא פולשניים "מצב טרום סרטני". הסיכויים לריפוי של רוב הגידולים הלא פולשניים הינו 99 אחוז.   כאשר מדובר בגוש פולשני, בקבלת תוצאות הבדיקה ידע הרופא  לזהות את הסוג של הסרטן:

• סרטן השד הנפוץ ביותר (כ-80 אחוז מכלל מקרי סרטן השד) הינו הגידול שהתפשט מצינוריות החלב אל הרקמה השומנית והינו בעל פוטנציאל לפיתוח מטסטזה (גרורה).
• סרטן השד נדיר יותר וקשה יותר לאיתור על ידי הממוגרפיה הינו הגידול שחדר אל רקמת השומן של השד מבלוטות השד, בו הוא נוצר. גם לגידול הזה יש פוטנציאל להתפשט לאיברים נוספים בגוף.
• סוגי הסרטן הנדירים כוללים גידולים הנוצרים בלימפת העור וגורמים לתופעות דלקתיות, גידולים שמקורם בבלוטות הריר, גידולים שחדרו ממערכת צינוריות החלב אל רקמת העור של הפטמה ועוד.

כיצד מתבצעת ביופסיה לאבחון השד

כיום מקובל לבצע ביופסיית שד באמצעות החדרת מחט אל תוך רקמת השד ושאיבת פיסת תאים ממנה. במקרים נדירים, כאשר התוצאות של ביופסיית מחטים אינם חד משמעיות או לחלופין אין אפשרות לבצע את ההליך, מבצעים ביופסיה פולשנית בניתוח, באמצעות כריתה חלקית של השד והוצאת מדגם התאים מהגוש. לאחר הוצאת התאים, הן באמצעות המחט והן באמצעות הניתוח, נשלחת הדגימה אל המעבדה, שם היא נבחנת ביסודיות תחת המיקרוסקופ.

כאמור, ההליך הנפוץ לביצוע ביופסיה הינו החדרת מחט (לרוב מונחית אולטרסאונד) אל רקמת העור ושאיבת תאים מאזור הגוש.  כאשר הסבירות הגבוהה שהגוש המחשיד הינו שפיר, נוהגים להשתמש במחט דקה. אולם, ברוב המקרים נעשה שימוש במחט עבה, אשר מאפשר הוצאת גליל ארוך של התאים.

מה היא ביופסיה? – לחץ למידע נוסף

מידע נוסף על ביופסיה שד לאבחון סרטן השד