קריטריונים להיפראקטיביות

צריכים להתקיים שישה או יותר מהתסמינים הבאים לפחות במשך 6 חודשים.

משפיעים באופן שלילי על התפקוד החברתי והלימודי.

• לעיתים קרובות מניע בעצבנות את ידיו או רגליו או מתנועע באי שקט במושבו.
• לעיתים קרובות עוזב את כסאו בכיתה כשהציפייה היא שיישאר לשבת.
• לעיתים קרובות רץ או מטפס באופן מוגזם במצבים בלתי הולמים.
• לעיתים קרובות חש קושי בעיסוק בפעילויות פנאי או במשחק שקט.
• לעיתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת כאילו יש לו מנוע בישבן.
• לעיתים קרובות מדבר ללא הפסקה .
• לעיתים קרובות פולט תשובה לפני תום השאלה או מתפרץ באמצע המשפט- אימפולסיביות.
• לעיתים קרובות מתקשה לחכות לתורו – אימפולסיביות.
• לעיתים קרובות מפריע ומציק לאחרים – אימפולסיביות.

אצל מבוגרים צריכים להתקיים חמישה מהתנאים.

על סמך הקריטריונים הללו ה- DSM-5 מחלק את ההפרעה לשלושה סוגים:

• ADD- attention deficit disorder (=הפרעת ליקוי בקשב):
  הפרעת ליקוי בקשב כאשר מופיעים לפחות 6 תסמינים מקריטריון א' של חוסר קשב לפחות חצי שנה ללא תסמינים של היפראקטיביות אימפולסיביות.
  הליקוי המרכזי הוא ליקוי בקשב. מהווה 30% מהמקרים.

• ADHD- attention deficit hyperactivity disorder (=הפרעת ליקוי בקשב עם היפראקטיביות):
  צריכים להופיע סה"כ 12 תסמינים מקריטריון א' ו-ב' לפחות לחצי שנה.
  מהווה 65% מהמקרים.

• HDD- hyperactivity deficit disorder (=הפרעות היפראקטיביות אימפולסיביות):
  צריכים להופיע 6 תסמינים מקריטריון ב' לפחות חצי שנה.
  יש חוקרים שחולקים על קיומה של הפרעה זו וטוענים שמדובר ב-ADHD או בהפרעת קשב המשולבת עם בעיית התנהגות.
  מהווה 0%-5% מהמקרים.

• הפרעת התנהגות- זו הפרעה שבה האדם לא מקבל את הכללים החברתיים.
  דוגמא- ונדליסט, אדם שנקלע הרבה לקטטות וריבים, התעללות בבעלי חיים.
  ההפרעות ההתנהגותיות יכולות להשתלב עם הפרעות קשב.

• בנוסף ישנו תת סוג נוסף שהיא הפרעת קשב לא מסווגת–
  אין מספיק קריטריונים, 5 תסמינים, על מנת לקבוע שמדובר ב-ADD  או ב- ADHD, אבל התמונה הקלינית והמאפיינים הכללים מצביעים שיש בעיה שאי אפשר להתעלם ממנה.

תיאור סוגי ההפרעה:

• ADD = הפרעת ליקוי בקשב מתייחסים למשך הזמן שאדם יכול להתמקד במשימה תוך שמירה על רמת ביצוע עקבית. בא לידי ביטוי בעיקר במצבים שהפרעת קשב לאורך זמן מבלי קשב- לא קיימת הגדרה אחת והקשב מתחלק לכמה סוגים
  קשב מתמשך– מתייחסים למשך הזמן שאדם יכול להתמקד במשימה תוך שמירה על רמת ביצוע עקבית. בא לידי ביטוי בעיקר במצבים שהפרעת קשב לאורך זמן מבלי להגיב. כלומר- מערכת התגובה היא פסיבית.
  דוגמא- להקשיב בשיעור מבלי להפריע למקד את הקשב בדבר ספציפי אחד מבלי לעשות כלום. הטווח של קשב צריך לעלות עם הגיל.
  קשב בררני/סלקטיבי– היכולת להתמקד בגירוי או במידע רלוונטי תוך התעלמות מגירויים מסיחים.
  דוגמא- עשיית מבחן ולהתעלם מרעש שבחוץ, בן אדם שמאד מושפע מרחשי הסביבה.
  הפניית קשב– היכולת של האדם להיות קשוב לגירוי מסוים ולהתנתק ממנו, להעביר את הקשב לגירוי חדש ואחר כך לחזור לגירוי הראשון.
  בקרת קשב– בבקרת קשב מדובר על מערכת בקרה שמפקחת על כל תפקודי הקשב האחרים. המערכת הזאת אחראית על היכולת שלנו לארגן ולתכנן פעולות ולהתמודד עם מצבי קונפליקט שבהם תכונות שונות מתחרות זו בזו.
  דוגמא- להקשיב למורה או להתמקד בנוף. מערכת בקרת הקשב עוזרת לנו להחליט באיזה פעולה נבחר.

תפקודי הקשב נחוצים לפעילויות שונות ומגוונות-

• תחום לימודי -התמקדות במשימה לאורך זמן
• פעולות מוטוריות- נהיגה
• חברתי- התמקדות בשיחה כשיש רעשים או שיחות אחרות במקביל.

• HDD = הפרעות היפראקטיביות אימפולסיביות
  היפראקטיביות- פעילות מוטורית/קולית מוגברת שאינה תואמת את רמת הפעילות המצופה בגילו של האדם.
  דוגמאות- דיבור ללא הרף, הסתובבות בכיתה, פעילות שמלווה בתנועות ידיים מרובות ומוגזמות, נדמה שההתנהגות שלהם היא חסרת מנוח ומטרה.
  אימפולסיביות- התנהגות פזיזה שמאופיינת בקושי לעכב תזוזה.
  דוגמא- לענות על שאלה טרם השואל סיים לשאול, התחלת ביצוע משימה מבלי לסיים לשמוע את ההנחיות, קושי בדחיית סיפוקים, העדפה של תגמול קטן ומיידי מול תגמול גדול אבל מעוכב. אצל מבוגרים יש נטייה להחליף מקומות עבודה לעתים קרובות עקב הגעה למיצוי.
  בגלל חוסר תשומת לב והתנהגות פזיזה אנחנו יכולים לראות נטייה לנפילות, פציעות ותאונות. כלפי חוץ ניתן להתרשם שהם ילדותיים, עצלים, חצופים, חסרי אחריות וחסרי שליטה על מעשיהם. ילד אימפולסיבי נתון יותר לגינוי וביקורת מצד המבוגרים והוא גם נענש יותר בהשוואה לילד שהוא לא אימפולסיבי.

• ADHD = הפרעות ליקוי בקשב עם היפראקטיביות
  משלב את ליקויי הקשב עם היפראקטיביות אימפולסיביות.
  בהפרעה זו מתייחסים בשילוב האפיונים שציינו בשני תתי הסוגים הקודמים. כלומר, שאצל מאבחני ADHD  אנחנו נמצא גם קשיים בקשב וגם התנהגות אימפולסיבית.

לסיכום 3 תתי הסוגים

ישנם שני תחומים מרכזיים של הלקות: לקות בקשב והיפראקטיביות אימפולסיביות. אפיון ההפרעה נקבע על פי הגוון המרכזי שצובע אותם.

לפי ה- DSM-5 קיימות 3 דרגות חומרה:

• דרגה מתונה- כאשר מתקיימים 6 תסמינים.
• דרגה בינונית- כאשר מתקיימים 7-8 תסמינים.
• דרגה חמורה- כאשר מתקיימים 9-8 תסמינים.

חומרת ההפרעה נאמדת על פי מספר התסמינים אבל צריך להתייחס גם להפרעות נלוות;

הפרעות התנהגות, הפרעות חרדה, תנאי משפחה או סביבה וכו' . (למשל האם משולבת הפרעה נוספת – הפרעת התנהגות או חרדה). בנוסף, מתייחסים לתנאי המשפחה, לסביבה – דברים שיכולים להעצים את ההפרעה או למתן אותה.