וגיניסמוס – מה זה ואיך להתמודד עם זה
וגיניסמוס הוא מצב שמבלבל ומציק לנשים רבות במשך שנים. הוא מאופיין בהתכווצות בלתי רצונית ומתמשכת של השרירים המקיפים את פתח הנרתיק. מצב זה לא רק גורם לכאב פיזי אלא גם יכול להוביל למצוקה רגשית ולהפריע ליכולתה של האישה לעסוק במין חודרני, להשתמש בטמפונים או לעבור בדיקות גינקולוגיות נרתיקיות. עם זאת, הבנת הסיבות השורשיות לוגיניסמוס חיונית לניהול יעיל שלה.
האבחון הבעייתי
מבחינה היסטורית, נשים רבות אובחנו עם וגיניסמוס, לרוב בטרם עת וללא בדיקה יסודית של הסיבות הבסיסיות לכאב שלהן במהלך קיום יחסי מין. הטיפולים המסורתיים כללו בדרך כלל טיפול מיני, שכלל לרוב שימוש במרחיבים לנרתיק וטכניקות דמיון מודרך שמטרתן להפחית את הפחד מקיום יחסי מין. בעוד שטיפולים אלה אולי עזרו לחלק מהנשים, לעתים קרובות הם הוכיחו שהם לא יעילים עבור אחרות, והותירו אותן להתמודד עם המצב במקום לטפל בו באמת.
וגיניסמוס או וסטיבולודיניה?
אחת הבעיות המשמעותיות באבחון וטיפול בוגיניסמוס היא שהמצב מבולבל לפעמים עם וסטיבולודיניה. וסטיבולודיניה מתאפיינת ברגישות מוגברת וברגישות יתר של העצבים בפתח הנרתיק, תופעה המכונה "נוירופרוליפרציה". רגישות מוגברת זו מובילה לכאב ניכר במהלך כל ניסיון לגעת באזור הפות ובמהלך חדירה, ובסופו של דבר גורמת לנשים לכיווץ את שרירי הנרתיק שלהן באופן לא רצוני.
הבנת נוירופרוליפרציה
ריבוי עצבים, ריבוי יתר של סיבי עצב בפתח הנרתיק, הוא גורם מתועד היטב בהתפתחות וסטיבולודיניה. מחקר מדעי ופרקים רבים בספרות רפואית אישרו את קיומו. רגישות יתר זו היא בעיה פיזית ולא פסיכולוגית, מה שהופך אותה לנבדלת מההבנה המסורתית של וגיניסמוס.
האם וגיניסמוס קיים?
לעתים קרובות עולה השאלה: האם וגיניסמוס קיים כמצב נפרד, או שזה רק סימפטום של וסטיבולודיניה? התשובה טמונה בהכרה ששני התנאים יכולים להתקיים במקביל. בעוד וגיניסמוס אכן יכול להתרחש באופן עצמאי, זה בדרך כלל סימפטום משני של וסטיבולודיניה. לכן, טיפול יעיל צריך להתמקד קודם כל בטיפול בוסטיבולודיניה, שכן פתרון רגישות היתר והכאב בפתח הנרתיק יכולים לעיתים קרובות להקל על התכווצויות השרירים הבלתי רצוניות.
כתיבת תגובה