עוד רגע והאוזן “נפתחת”: מה עוד משפיע על ניקוז נוזלים ושמיעה?
אם כבר דיברנו על צינוריות, שווה להכיר עוד כמה גורמים שיכולים לקבוע אם האוזן שלכם תהיה “יבשה ושמחה” או “לחה וקצת מעצבנת”. כי האמת? האוזן לא חיה לבד. היא חלק ממערכת שלמה שכוללת אף, לוע, הרגלי נשימה, אלרגיות, ואפילו שגרה יומיומית.
למה זה חשוב? כי כשמטפלים רק באוזן ומתעלמים מהסביבה שלה, זה קצת כמו לנגב את הרצפה בלי לסגור את הברז. עדיין אפשר ליהנות מתוצאה טובה, אבל אם סוגרים גם את הברז – החיים יפים יותר. לכן כדאי לפנות לטיפול אצל ד"ר שלמה מרחבי
חצוצרת השמע: 3 דברים קטנים שמשבשים לה את היום
חצוצרת השמע אמורה להיפתח בבליעה ולשמור על איזון לחצים. אז למה היא לפעמים לא עושה את זה?
-
גיל צעיר: אצל ילדים היא קצרה יותר, רחבה יותר ובזווית אחרת – מה שמקל על נוזלים להצטבר
-
גודש באף: נזלת כרונית, הצטננויות רצופות או סינוסים עמוסים יכולים לשבש את התפקוד שלה
-
אלרגיות: רירית נפוחה = פחות אוורור = יותר סיכוי לנוזלים
כן, הגוף יודע להסתדר לבד בהרבה מקרים. אבל אם יש “רעש רקע” קבוע של גודש, הוא מעמיס גם על האוזן.
שקד שלישי, נשימה מהפה והקול שבורח מהאוזניים (טוב, כמעט)
אצל ילדים, שקד שלישי מוגדל (אדנואיד) יכול לחסום חלקית את פתח חצוצרת השמע באזור הלוע. התוצאה?
-
אוורור פחות טוב
-
יותר הצטברות נוזלים
-
לעיתים נחירות, נשימה מהפה ושינה פחות איכותית
במקרים מסוימים משלבים בין הנחת צינוריות לבין טיפול בשקד שלישי, לפי בדיקה ותמונה קלינית. זה לא “או זה או זה” – לפעמים זה “גם וגם”, בקטע הכי פרקטי שיש.
מתי השמיעה חוזרת לעצמה – ומתי צריך עוד רגע סבלנות?
אחד הדברים הכי חשובים להבין: שמיעה יכולה להשתפר מהר, אבל המוח גם צריך להתרגל מחדש.
מה יכול לקרות אחרי שיפור מכאני?
-
ילדים פתאום מגיבים לצלילים שלא שמו לב אליהם (כולל רעשים קטנים בבית)
-
לעיתים יש “רגישות לרעש” זמנית כי העולם נשמע חזק יותר
-
במקרים שבהם הייתה ירידה ממושכת – השפה וההקשבה משתפרות בהדרגה עם זמן וחשיפה
אם אתם הורים, זה זמן מצוין:
-
להקריא יותר
-
לשיר (כן, גם אם אתם חושבים שאתם לא יודעים)
-
לתת לילד יותר הזדמנויות להקשיב ולהגיב
תרגול עדין ויומיומי עושה פלאים.
עוד 5 שאלות ותשובות שאנשים שואלים כשכבר מרגישים שיפור
-
שאלה: אם יש צינורית, עדיין אפשר לקבל דלקת? תשובה: כן, אבל לעיתים היא “מתנהגת” אחרת – לפעמים עם הפרשה מהאוזן במקום לחץ וכאב. וזה דווקא יכול להיות סימן שהאוזן מתנקזת ולא “כולאת” את הדלקת בפנים.
-
שאלה: הפרשה מהאוזן אומרת שמשהו השתבש? תשובה: לא בהכרח. לפעמים זו תגובה לזיהום קל או מים שחדרו. לרוב מטפלים לפי הנחיה, וזה מסתדר יפה.
-
שאלה: כמה זמן עד שמרגישים שהאוזן ממש “יבשה”? תשובה: לעיתים מייד, לעיתים במהלך ימים-שבועות. תלוי בכמות הנוזל, מצב הרירית, והאם יש גורמים שממשיכים ליצור גודש.
-
שאלה: יש דרך לדעת שהבעיה היא נוזלים ולא משהו אחר? תשובה: בדיקת אא”ג עם הסתכלות על עור התוף, טימפנומטריה (בדיקת לחצים ותנועת התוף), ובדיקת שמיעה – ביחד נותנים תמונה מאוד ברורה.
-
שאלה: מה הכי חשוב לעשות אחרי הצינוריות כדי לשמור על תוצאה טובה? תשובה: מעקב מסודר, טיפול בגודש/אלרגיה אם קיימים, ותשומת לב לשינויים בשמיעה או להפרשות – מוקדם ובקלות.
סיכום
צינוריות אוורור הן פתרון ממוקד שמקל מאוד על ניקוז נוזלים ושיפור שמיעה, אבל התמונה השלמה כוללת גם את האף, הלוע, האלרגיות והרגלי הנשימה. כשמחברים בין טיפול מקומי באוזן לבין תשומת לב לגורמים שמסביב, הסיכוי לשמיעה יציבה ונוחות יומיומית עולה משמעותית – והאוזן, סוף סוף, יכולה לעשות את מה שהיא יודעת הכי טוב: לשמוע את החיים טוב וברור.
קראו גם על: ניתוח כריתת שקדים ד"ר שלמה מרחבי
כתיבת תגובה