מאפידמיולוגיה גנטית לרפואה מותאמת אישית: חזונו של ד"ר נאדר טרביה (Dr. Nader Tarabeih)

הרפואה המודרנית ניצבת על סיפה של מהפכה, שינוי תפיסתי עמוק שיגדיר מחדש את מערכת היחסים שלנו עם בריאות ומחלה. במשך מאות שנים, הרפואה הייתה בעיקרה תגובתית: אדם חש ברע, מאובחן עם מחלה, ומקבל טיפול שלרוב מבוסס על פרוטוקול אחיד, "מידה אחת שמתאימה לכולם". אולם, חזון חדש ומבטיח הולך וקורם עור וגידים – חזון הרפואה המותאמת אישית. גישה זו אינה מבקשת לטפל במחלה לאחר שהופיעה, אלא לחזות את התפרצותה, למנוע אותה, ואם יש צורך, להתאים לה טיפול ייחודי המבוסס על המטען הגנטי, הביולוגי וסגנון החיים של כל אדם ואדם. הדרך אל עתיד זה נסללת על ידי תחום מדעי מרתק ועוצמתי: אפידמיולוגיה גנטית. זהו התחום החוקר כיצד גורמים גנטיים וגורמים סביבתיים חוברים יחד ומשפיעים על התפתחות מחלות באוכלוסיות שלמות.

עבודתו המדעית של ד"ר נאדר טרביה, חוקר פוסט-דוקטורט מנוסה ומוערך בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת אריאל, מהווה התגלמות מושלמת של המסע המדעי הזה – מאפידמיולוגיה גנטית רחבת היקף אל עבר היישום הממוקד של רפואה מותאמת אישית. מחקריו אינם רק אוסף של תגליות, אלא ביטוי לחזון סדור וברור: לפענח את הצופן המורכב של מחלות כרוניות כדי שנוכל להקדים תרופה למכה. מאמר זה יתחקה אחר חזונו של ד"ר טרביה וידגים כיצד הוא מחבר באופן שיטתי את הנקודות – החל מבניית תשתית מחקרית אפידמיולוגית ייחודית, דרך זיהוי מנגנונים מולקולריים נסתרים, וכלה בגיבוש מודלים חדשניים המבשרים את שחר עידן הרפואה המונעת.

שלב א': הנחת היסודות עם אפידמיולוגיה גנטית

אפידמיולוגיה גנטית היא בראש ובראשונה מדע של שאלות גדולות הנשאלות בקנה מידה רחב. היא אינה מתמקדת במטופל הבודד, אלא באוכלוסיות שלמות, ושואלת: מדוע מחלות מסוימות, כמו סוכרת או כאבי גב, "רצות" במשפחות? מדוע אוכלוסיות מסוימות מועדות יותר לפתח מצבים רפואיים מסוימים? כיצד הגנים שירשנו והסביבה שבה אנו חיים מנהלים דיאלוג מתמיד שתוצאתו היא בריאות או חולי? כדי לענות על שאלות אלו, החוקר זקוק לכלי העבודה החשוב ביותר בתחום: קוהורט מחקר איכותי.

כאן טמון כוחה של עבודת ד"ר נאדר טרביה. הוא לא הסתפק בנתונים קיימים, אלא בנה מאפס את כלי המחקר המושלם למשימה. הקוהורט המשפחתי, הכולל למעלה מ-1,100 נבדקים מ-98 משפחות ערביות הומוגניות מבחינה אתנית, הוא מכשיר מדויק שתוכנן במיוחד למטרות של אפידמיולוגיה גנטית. המבנה המשפחתי והתלת-דורי שלו מאפשר להתחקות אחר תורשתן של תכונות ומחלות, בעוד ההומוגניות האתנית מצמצמת את ה"רעש" הגנטי ומקלה על זיהוי גנים ספציפיים הקשורים למצבים הנחקרים.

עבודת הדוקטורט שלו, שהתמקדה בניתוח מקיף של כאבי גב תחתון (LBP), היא דוגמה קלאסית לאפידמיולוגיה גנטית בפעולה. הוא לא שאל רק "איך לטפל בכאב גב?", אלא שאלות יסודיות יותר: "מהם הגורמים הביולוגיים, הגנטיים והסביבתיים המנבאים כאב גב באוכלוסייה זו?". על ידי ניתוח הקשרים בין כאבי גב לבין 14 גורמים שונים בפלזמה, הרכב הגוף, מחלות נלוות וגנטיקה, הוא החל למפות את הבעיה בקנה מידה רחב. זהו שלב "הנחת היסודות" – הבנת דפוסי המחלה באוכלוסייה, לפני שניתן יהיה לתרגם את הידע הזה לפרוטוקול טיפולי אישי.

שלב ב': מדפוסים באוכלוסייה למנגנונים מולקולריים

השלב הבא והקריטי במסע לקראת רפואה מותאמת אישית הוא המעבר מהתבוננות בדפוסים סטטיסטיים להבנת המנגנונים הביולוגיים המניעים אותם. לא מספיק לדעת שקיים קשר בין שני גורמים; המטרה היא להבין כיצד ומדוע קשר זה קיים. זהו המעבר מ"מה" ל"איך", והוא חיוני לפיתוח התערבויות ממוקדות.

מחקרו של ד"ר טרביה על השמנה סרקופנית מהווה את הדוגמה המובהקת ביותר למעבר זה:

• הדפוס האפידמיולוגי: השלב הראשון במחקר זיהה דפוס ברור באוכלוסייה – נשים עם השמנה סרקופנית (שילוב של עודף שומן ומחסור בשריר) נמצאות בסיכון מוגבר משמעותית לפתח סוכרת, יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם. זוהי תצפית אפידמיולוגית חשובה, אך היא עדיין אינה מסבירה את התהליך.
• המנגנון הביולוגי: המחקר לא עצר כאן. הוא צלל לעומק הנתונים הביוכימיים שנאספו מכל משתתפת וזיהה את "האקדח המעשן" – הסמן הביולוגי Chemerin. הגילוי כי רמות גבוהות של Chemerin, המופרש מרקמת השומן, פועלות כמתווך מרכזי המעורר דלקת כרונית בגוף, סיפק את ההסבר המכניסטי. הוא חשף כיצד השמנה סרקופנית גורמת למחלה: באמצעות יצירת סביבה דלקתית מתמדת המונעת על ידי Chemerin.

דפוס פעולה זה חוזר על עצמו גם במחקריו האחרים. כאשר הוא מצא שכיחות גבוהה של אוסטיאופורוזיס ואוסטיאוארתריטיס בקוהורט, הוא לא הסתפק בתיעוד העובדה. הוא המשיך וחשף קשרים חזקים ועצמאיים בין מחלות שלד אלו לבין רמותיהם בדם של אדיפוקינים (כמו Chemerin) ומיוקינים (חלבונים המופרשים מהשריר). באופן שיטתי, עבודתו של ד"ר נאדר טרביה (Dr. Nader Tarabeih) מתרגמת קשרים סטטיסטיים שנצפו באוכלוסייה למסלולים ביולוגיים ספציפיים, הניתנים למדידה וכימות.

שלב ג': בניית המודל החזאי – סינתזה של ידע

עם הבנת המנגנונים המולקולריים, ניתן לעבור לשלב הבא והשאפתני ביותר בחזונו של ד"ר טרביה, כפי שמצוין במטרותיו: "פיתוח מודלים חדשניים לזיהוי מוקדם של מחלות ניווניות – תוך שילוב מידע קליני, גנטי וביולוגי".

"מודל חזאי" (Predictive Model) בהקשר זה הוא למעשה אלגוריתם מתמטי מתוחכם. זהו כלי המסוגל לקחת את הנתונים של אדם חדש, שטרם חלה, ולחשב את הסיכון האישי שלו לפתח מחלה מסוימת בעתיד. כוחו של המודל טמון ביכולתו לשלב יחד מידע ממקורות שונים, שהופך את התחזית למדויקת וחזקה לאין שיעור מאשר כל פיסת מידע בודדת.

המרכיבים שמהם בונה ד"ר טרביה את המודלים שלו הם:

• מידע קליני: גיל, מין, היסטוריה רפואית, תלונות על כאב, מחלות נלוות קיימות.
• מידע ביולוגי: רמות בדם של סמנים מרכזיים כמו Chemerin וציטוקינים דלקתיים אחרים.
• מידע על הרכב הגוף: היחס בין מסת שריר למסת שומן, כפי שנמדד בשיטות מתקדמות.
• מידע גנטי: נוכחות של וריאנטים גנטיים ספציפיים, המזוהים בניתוחי אפידמיולוגיה גנטית על דגימות ה-DNA מהביו-בנק.

השילוב הוא המפתח. לדוגמה, הסיכון של אדם לפתח סוכרת אינו נקבע רק על ידי הגנים שלו, וגם לא רק על ידי רמת הדלקת הנוכחית בגופו. אולם, כאשר המודל מזהה אדם בעל נטייה גנטית מסוימת, שבנוסף מציג רמות גבוהות של Chemerin וגם סובל ממסת שריר נמוכה – התמונה המתקבלת היא של סיכון גבוה ומובהק. זוהי סינתזה של ידע, ההופכת מידע גולמי לתובנה קלינית הניתנת לתרגום לפעולה.

החזון בהתגשמותו: הצצה לעתיד הרפואה המותאמת אישית

השלב הסופי במסע הוא יישום המודלים הללו הלכה למעשה, והוא מספק לנו הצצה מרתקת לעתיד הרפואה:

• אבחון מוקדם: דמיינו אדם צעיר ובריא לכאורה המגיע לבדיקה שגרתית. במקום בדיקות דם סטנדרטיות בלבד, נלקחים ממנו נתונים מקיפים. המודל החזאי, שניזון מנתוניו הגנטיים, הביולוגיים והפיזיים, מתריע כי הוא נמצא בסיכון של 70% לפתח דלקת מפרקים ניוונית (אוסטיאוארתריטיס) וסוכרת במהלך 15 השנים הבאות. זאת, למרות שכיום אין לו כל תסמינים.
• מניעה מותאמת אישית: במקום להמתין שהמחלה תתפרץ, נבנית עבורו תוכנית מניעה. זו אינה המלצה גנרית של "תאכל בריא ותעשה ספורט". זוהי התערבות מותאמת אישית:
  • המלצות תזונתיות ספציפיות להפחתת רמות הדלקת, אולי תוך הימנעות ממזונות שידוע כי הם מעודדים את מסלול ה-Chemerin.
  • תוכנית אימונים ממוקדת לבניית מסת שריר כדי להילחם בסרקופניה שאובחנה אצלו בשלב תת-קליני.
  • ובעתיד הרחוק יותר, אולי אף טיפול תרופתי מונע במינון נמוך, המכוון ספציפית לחסימת המסלול הדלקתי הפעיל אצלו באופן מיוחד.

זוהי התגשמות החזון: מעבר ממערכת בריאות המטפלת בנזקים, למערכת המונעת את היווצרותם, באופן מדויק, יעיל ואישי.

לסיכום, עבודתו של ד"ר נאדר טרביה היא שיעור מרתק בבניית חזון מדעי. היא מדגימה כיצד ניתן, באמצעות סבלנות, יסודיות וחשיבה אסטרטגית, לתרגם מחקר אוכלוסיות רחב היקף לכדי כלים שישנו את פני הרפואה האישית. המסע שהוא מוביל – מהקמת קוהורט מחקר ייחודי, דרך פענוח מנגנונים ביולוגיים נסתרים, ועד לבניית מודלים לחיזוי ומניעה – אינו עוד מדע בדיוני. הוא המציאות המדעית של ימינו, המקרבת אותנו בצעדי ענק לעבר עתיד שבו הרפואה תהיה חכמה יותר, פרואקטיבית יותר, ובעיקר – מותאמת באופן מושלם לכל אחד ואחת מאיתנו.