הרכבת ירקות – במה מדובר ולמה זה טוב?

עולם החקלאות הוא תחום גדול ובעל המון טכניקות שנוות לגידול ופיתוח זנים חדשים של צמחים וירקות, או לצורך יצירות כלאיים של צמחים וירקות קיימים, וכך נכנסה שיטת הרכבת הירקות לאט לאט גם אל העולם הזה.

שיטה זו, הנקראת באנגלית Grafting, למעשה מועתקת מעולם הרפואה, בו כאשר מאחדים בין רקמות שונות בגוף האדם, הועתקה לתחום זה, כשכאן למעשה מדובר ביצירת פרי או ירק בעזרת שורשים של צמחים אחרים, חזקים ועמידים הרבה יותר מאותו הפרי, ובעצם לאחד בין חלק א' – הפרי, לבין חלק ב' – השורש, ובכך ליצור צמחים וירקות הרבה יותר עמידים וחזקים, שמתאימים לתנאי שטח ומזג אוויר מגוונים יותר ונושאים פרי מהר יותר.

בעזרת טכניקה זו ניתן לגדל למשל אבטיחים בצורה מהירה וחזקה הרבה יותר, ולראייה – 90% מייבול האבטיחים בישראל נוצר בטכניקה הזאת. חסרון גדול אך בודד לטכניקה הוא שעדיין לא נמצאה הדרך לעשות את התהליך באופן אוטומטי, ולכן חלקן המכריע של ההרכבות של הצמחים נעשה בפועל בחממות ובמשתלות סגורות, וללא עזרה מכנית או רובוטית שהיא.

בפועל מדובר בתהליך די פשוט שאורכו לא עולה על מספר שבועות לרוב, ובראשיתו בוחרים את הצמח והשורש החזק מהם רוצים להפיק את התועלת ובן הכלאיים, לאחר מכן מסירים מהצמח נושא הפרי את השורש ולוקחים את חלקו העליון, אותו מחברים בעזרת כלים מיוחדים לשורש החזק, בסוף התהליך שותלים את הצמח באדמה חדשה על מנת שיוכל להתחזק ולהשתרש מחדש, וכאשר הוא החלים ומתאים לתנאי מחיה ניתן לשתול מחדש ולחכות שיישא פרי.

בשיטה זו גם ניתן למנוע בזבוז מים גדול, על ידי בחירת שורשים שצורכים פחות מים משורשיהם המקוריים של הצמח, וכך בעצם לחסוך במים ולגדל כמות ייבול גדולה יותר, זאת בנוסף למהירות ההפקה של "צמחי כלאיים", והחסכון המשמעותי במקום ובשטח עבור גידול. סיבה נוספת לבחור בשיטה הזו היא שהצמחים שנוצרים עמידים הרבה יותר למחלות ביולוגיות וחיידקים שמצויום בסביבתם, ובכך חוסכים את תהליך חיטוי האדמה או ניקויה לפני ששותלים בה צמח.

למידע נוסף על הטכניקה (באנגלית), בקרו באתר Grafting Veg.